Is “V’ahavta l’reyecha komocha” really only about our relations with Jews?

10903999_10153629284553868_1051290180814195830_oAfter the tragedy in France, a local woman said to me, “I know the right thing to do, I just don’t want to do it.” She didn’t want to allow Muslims into the U.S. She knew it was wrong. She knew we have for decades protested that had Jews been allowed into the U.S. before WW II hundreds of thousands of lives may have been saved, with millions of Jewish descendants. Now others flee for their lives. But she is frightened. Perhaps two years ago you read about the neo-Nazi who murdered three religious Christians coming out of Jewish facilities in Overland Park, KS. He was gunning for Jews but couldn’t distinguish between gentiles and Jews. This woman lives in one of those facilities. She’s frightened. Who can blame her?

Perhaps Nahman of Bratslav had it right, “The entire world is a narrow bridge, and the ikar is not to be afraid.”

Do we judge others as tselem elokim, or is “V’ahavta l’reyecha komocha” really only about our relations with Jews? These questions confront us daily. With the publication of Torah HaMelech we shuddered at a halakhic justification for murder of “the other.” With the publication of Derech HaMelech by Ariel Finkelstein, we are presented with a halakhic refutation.

We witness the human confrontation with the fear of the “other,” whether the other is perceived as a Jew or a gentile.

Below, Orthodox posek Rabbi Yaakov Ariel speaks of basic human decency, a proto-Toraitic understanding, that murder is wrong. Anything forbidden to gentiles in the Noahide commandments is forbidden also to Jews.

I write this knowing that our mutual daily concern in RRFEI is the soul of the Jewish people. Here are two links to important articles by Tamar Rotem [link], writing about changes in the Haredi world; and Anshel Pfeffer [link], predicting that a family leaving the Haredi world is just the tip of what’s coming. You will see that some in Israel are naturally, on their own, arriving at some of our shared conclusions: that the Chief Rabbinate of Israel has no business controlling people’s lives, that Jews should be allowed to freely choose our religious practices.

Even so, the struggle for the Jewish soul continues. Who gets to define legitimate Judaism? Which Jews does the Chief Rabbinate represent? How do we build a Jewish state for all of the world’s Jews?

Please take a look at the articles, and let us know in the Facebook group for RRFEI [link] what you think.


האם הפוסק באמת יכול לגשת להלכה כשיש לו הנחות יסוד תורניות מוקדמות? מסתבר שלא רק שהוא יכול, אלא הוא אף חייב, במיוחד כאשר הוא דן בדיני נפשות. בהקשר זה ראוי לראות את דבריו של פוסק מובהק כמו הרב יעקב אריאל, על מספר רבנים ש”הקלו” בהריגת גוי לפני כחמש עשרה


השאלה הבסיסית היא: מהי נקודת המוצא לכל דיון בדיני נפשות? האם נקודת המוצא היא החרדה מפני העבירה החמורה של שפיכות דמים של כל אדם ואדם, וההיתר ליטול נשמתו של אדם הוא חידוש ואין לך בו אלא חידושו, או שנקודת המוצא הפוכה, אדם שאינו מישראל הוא חלילה כדגי הים והאיסור לשפוך את דמם של חלק מבני האדם הוא החידוש? לא מצינו חלילה היתר כל שהוא לאיסור חמור זה של שפיכות דמים, שלא כפי שת”ח שלא שימשו כל צרכם התבטאו בתקשורת שלפי ההלכה מותר, כביכול, להרוג גוי. אין ספק שאת שורש העיוות הנורא הזה יש לחפש במידותיו של האדם, ביראת שמים הבסיסית שלו, בדרך ארץ שקדמה לתורה. המחריד הוא שצורבים שלא פסקו מעולם בדיני עגונות והפלות, “פסקו” בהבל פיהם בדיני נפשות, כשחסר להם הרקע הבסיסי לעצם הדיון בנושא כה רגיש, ששפיכות דמים היא העבירה החמורה ביותר בתורה. ולא עוד אלא שהוציאו דיבתם הרעה לתקשורת לתת חרב בידה נגד תורת

ישראל, לומדיה ומקיימיה.